Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 36b

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ, צָרִיךְ דַּעְתּוֹ אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּזְכוּת הוּא לוֹ, לֹא צָרִיךְ דַּעַת. אוֹ דִּלְמָא מִצְוָה דִּילֵיהּ הִיא, וְנִיחָא לֵיהּ לְמִיעְבְּדֵיהּ.

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: In the case of one who separates teruma from his own produce on behalf of the produce of another, does he require the knowledge and consent of the owner of the produce or not? Do we say: Since it is a benefit for the other to have his produce tithed, it does not require his knowledge, as one may act in a person’s interest in his absence? Or, perhaps it is his mitzva, and it is preferable for him to perform the mitzva himself, and therefore, it does not benefit him to have the produce tithed on his behalf.

Rachi non traduit

כיון דזכות הוא לו. שמרויח שתורם עליו משלו ולא צריך ליתן לו כלום:

לא צריך דעת. שזכין לאדם שלא בפניו:

או דלמא. כיון דמצוה דיליה היא דבעל הכרי ניחא ליה למיעבדיה שיקיים הוא את המצוה לפיכן. צריך שיודיעו:

Tossefoth non traduit

ותורם תרומתו לדעתו. בגמ' מפרש לדעת מאן:

מי אמרינן כיון דזכות הוא לא צריך דעת. דזכין לאדם שלא בפניו וזכיה מטעם שליחות שפיר הוי שליחותא והא דאמרינן בכל דוכתא דזכייה מטעם שליחות מהכא תניא ליה:

תָּא שְׁמַע: תּוֹרֵם אֶת תְּרוּמוֹתָיו וְאֶת מַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא מִן בַּעַל הַכְּרִי עַל שֶׁל בַּעַל הַכְּרִי, וּלְדַעְתּוֹ דְּמַאן? אִילֵּימָא לְדַעְתּוֹ דִּילֵיהּ — מַאן שַׁוְּויֵהּ שָׁלִיחַ?

Traduction

Come and hear a proof from the mishna: For one for whom benefit from him is forbidden by vow, he separates his teruma and his tithes, provided that it is with his knowledge and consent. The Gemara analyzes this statement: With what are we dealing? If we say that he separates teruma from the produce of the owner of the pile for the produce of the same owner of the pile, the question is: And with the knowledge and consent of whom may he do so? If we say it is with the knowledge of the one tithing the produce, who designated him an agent to do so? One cannot tithe another’s produce unless he is designated as an agent.

Rachi non traduit

אילימא. משל בעל הכרי על בעל הכרי:

אילימא לדעתיה דיליה. לדעתו של תורם שלא הודיעו לבעל הכרי שהוא תורם עליו:

מאן שוייה שליח. הא קיימא לן מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם:

Tossefoth non traduit

אילימא. משל בעל הכרי על בעל הכרי:

מאן שוייה שליח. ואמאי תורם:

אֶלָּא לְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי. הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ דְּקָעָבֵיד שְׁלִיחוּתֵיהּ! אֶלָּא מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל הַכְּרִי. וּלְדַעְתּוֹ דְּמַאן? אִילֵימָא לְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי — הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא לָאו, לְדַעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ, וּמִשֶּׁלּוֹ תּוֹרֵם עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ צָרִיךְ דַּעַת — הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא לָאו, אֵין צָרִיךְ דַּעַת.

Traduction

Rather, it must be that he is tithing with the knowledge of the owner of the pile. However, in that case, by tithing the produce isn’t he benefiting the owner, as he is performing the action in fulfillment of the agency of the owner? Rather, it must be that he separates teruma from his own produce on behalf of the produce of the owner of the pile. The Gemara asks: And with the knowledge and consent of whom is he doing so? If we say it is with the knowledge of the owner of the pile, isn’t he benefiting the owner? He is performing the action in fulfillment of the agency of the owner. Rather, is it not that he is tithing on the basis of his own knowledge, and he is separating from his own produce on behalf of the produce of another? And if you say that in order to tithe from one’s produce on behalf of the produce of the owner, it requires the owner’s knowledge and consent, isn’t he benefiting the owner? Rather, is it not that one may conclude from here that in order to tithe from one’s produce on behalf of the produce of another, one does not require the knowledge and consent of the owner of the pile?

Rachi non traduit

הא קא מהני ליה דעבד שליחותיה. ואיהו הדירו:

הא קא מהני ליה. האי שתורם עליו:

אלא לאו לדעתיה דנפשיה. שלא הודיע לבעל הכרי שהוא רוצה לתרום עליו:

וא''א צריך דעת הא קמהני ליה. כיון שתורם עליו בידיעתו הא קמהני ליה:

אלא לאו אין צריך דעת. ולהכי תורם עליו דכיון שתורם עליו שלא מדעתו לא מהני ליה כלל:

Tossefoth non traduit

אלא לדעתו דבעל הכרי הא קא מהני ליה דעביד שליחותיה. כיון דהוא ידע הוי כמו שמצוהו ואיכא איסורא ודאי אי לאו בדעתו לא הוה איסורא דמשום המצוה שרי אבל לדעתו דבעל [הכרי] מכי ידע ביה הוי כמו שמצוהו והוי שלוחו:

הא קא מהני ליה. האי שתורם עליו:

אלא לאו אין צריך דעת. והא דאמרינן (בב''מ כב -) מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם י''ל דהיינו כשתורם משל בעל הכרי אבל בתורם משלו אז אין צריך דעת וא''ת מיהו קשה לרב דההיא דשוקל שקלו אמאי צריך לאוקמא בהפריש ואבד אפי' בלא הפריש ואבד נמי דמצוה קעביד כי הכא צ''ע מיהו ק''ק מאי שנא גבי תורם דמצריך דעת לתרום אסור דשליחותיה קא עביד וגבי מחזיר אבידתו או ללמדו תורה אפילו לדעת יהא אסור כיון שאין מצוה לו ושמא יש לומר דבתורם בתרומה דהדבר תלוי בשליחות דאין יכול לתרום בלא דעתו ושייך ביה שליחותיה קעביד טפי מאבידה דמתני' וגם מצוה איכא פורתא למבין:

לְעוֹלָם מִשֶּׁל בַּעַל הַכְּרִי עַל בַּעַל הַכְּרִי, כִּדְאָמַר רָבָא: בְּאוֹמֵר ''כָּל הָרוֹצֶה לִתְרוֹם יָבֹא וְיִתְרוֹם'', הָכָא נָמֵי בְּאוֹמֵר וְכוּ'.

Traduction

The Gemara rejects that conclusion. Actually, it is a case where he separates teruma from the produce of the owner of the pile for the produce of the same owner of the pile. However, the circumstances here are parallel to those addressed by Rava in another context, as Rava said that there is a case where one says: Anyone who wishes to come and separate teruma may come and separate teruma. Here too, this is a case where one says: Anyone who wishes to come and separate teruma may come and separate teruma. In that case, one may tithe another’s produce without being designated as his agent.

Rachi non traduit

לעולם משל בעל הכרי. מיירי ולדעתו דבעל הכרי ודקאמרת הא קמהני ליה דעביד שליחותיה ותרים:

באומר כל הרוצ' לתרום יבא ויתרום. דכיון דלא שויה שליח ממש טפי מאחריני ואחריני נמי יכולין לתרום כמותו לא מהני ליה כלל דאי לא תרים ליה האי תרים ליה איניש אחרינא ומהכא ליכא למשמע מינה כלל:

Tossefoth non traduit

משל בעל הכרי. תימה דהכא משמע כיון דאמר כל הרוצה לתרום לא מהני ליה ובפרק המדיר בכתובות (דף ע:) גבי המדיר אשתו מליהנות לה עד ל' יום יעמיד פרנס ופריך ופרנס לאו שליחותיה קעביד ומשני באומר כל הזן אינו מפסיד ופריך וכי אמר הכי לאו שליחותיה קעביד והתנן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולו יכתוב גט לאשתו ומשני מי קאמר יזון כל הזן קאמר אלמא דאי אמר כ''ל השומע יזון שייך למימר שליחותיה קעביד ויש לומר כל השומע משמע לשון שליחות ציווי אבל כל הרוצה אינו לשון ציווי כ''א מי שיחפוץ יתרום ור''י אמר דודאי התם הוא דמיתסר אם אמר יזון דשליחותיה קעביד דקא מהני ליה שזן אשתו ומוותר לה פרנסה דמצוה לפרנס אשתו אבל בשמעתא דתורם משל בעל הכרי ולא משלו ובדין הוא דאיסורא ליכא דאי משום דתורם ליה מצוה קעביד כדמתני ומחזיר לו אבידתו אלא משום דכיון דבתרומה צריך דעת הוי כמו שלוחו דמצווהו לך ותרום וכיון דרבנן הפקיעו תורת השליחות מיניה שפיר עביד וראיה לדבר דאמרינן לעולם משל בעל הכרי וכדרבא ול''ק לעולם משלו וכדרבא אלא ש''מ דמשלו אפי' אומר כל הרוצה איסורא איכא כי ההיא דהמדיר שהמפרנס מפרנס אשתו משלו:

כל הרוצה. אפילו אחר מצי תרים ליה הלכך דעת איכא שליחותא ליכא:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ, טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁל מִי? מִי אָמְרִינַן: אִי לָאו פֵּירֵי דְּהַאיְךְ, מִי מִתַּקְּנָא כַּרְיָא דְּהָהוּא, אוֹ דִּלְמָא: אִי לָאו כַּרְיָא דְּהָהוּא, לָא הָוְיָין פֵּירֵי דְּהָדֵין תְּרוּמָה?

Traduction

Rabbi Yirmeya raised a dilemma before Rabbi Zeira: In a case where one separates teruma from his own produce for the produce of another, who is entitled to the discretionary benefit, i.e., the right to give the teruma to the priest of his choosing? Do we say: If not for the produce of this one separating the teruma, would the pile of that owner of the produce be properly tithed, and therefore the one separating the teruma is entitled to the discretionary benefit? Or, perhaps we say: If not for the pile of that owner of the pile, the produce of this one separating the teruma would not be teruma, and therefore the owner is entitled to the discretionary benefit.

Rachi non traduit

טובת הנאה משל מי. אותה פרוטה שיכול לקבל מישראל אחר כדי ליתנה לבן בתו כהן משל מי היא:

אי לאו פירי דהאי. דתורם לא מתקן כריא דההוא ותיהוי אותה פרוטה דתורם:

או דלמא לא וכו'. ודבעל הכרי הוי טובת הנאה:

Tossefoth non traduit

טובת הנאה של מי. שיתן לו ישראל אחר דינר כדי שיתן לבן בתו כהן:

או דלמא לא וכו'. ודבעל הכרי הוי טובת הנאה:

אֲמַר לֵיהּ, אָמַר קְרָא: ''אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ... וְנָתַתָּ''.

Traduction

Rabbi Zeira said to him that as the verse states: ''You shall tithe all the produce of your seed…and you shall give'' (Deuteronomy 14:22, 26), this indicates that the discretion to give the teruma to the priest of his choosing is the prerogative of the one to whom the pile of the produce belongs.

Rachi non traduit

את כל תבואת זרעך ונתת ונו'. שמע מינה דבעל הכרי היא טובת הנאה מדכתיב זרעך ונתת:

אֵיתִיבֵיהּ: תּוֹרֵם אֶת תְּרוּמוֹתָיו וְאֶת מַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ טוֹבַת הֲנָאָה דְּבַעַל הַכְּרִי, הָא קָא מְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ טוֹבַת הֲנָאָה דִּילֵיהּ. אָמְרִי: לֹא, מִשֶּׁל בַּעַל הַכְּרִי עַל שֶׁל בַּעַל הַכְּרִי, וּלְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי, בְּאוֹמֵר ''כֹּל הָרוֹצֶה לִתְרוֹם יָבֹא וְיִתְרוֹם''.

Traduction

Rabbi Yirmeya raised an objection to Rabbi Zeira from the mishna: For someone who is prohibited by vow from benefiting from him, he separates his teruma and his tithes, provided that it is with the knowledge and consent of the owner of the produce. And if you say that the right to the discretionary benefit belongs to the owner of the pile, by separating teruma for his produce, isn’t he benefiting the owner? Rather, conclude from the mishna that the right to the discretionary benefit belongs to the one separating the teruma. The Sages say: No, actually this could even be a case where one separates teruma from the produce of the owner of the pile for the produce of the owner of the pile, and he does so with the knowledge of the owner of the pile, where he says: Anyone who wishes to come and separate teruma may come and separate teruma.

Rachi non traduit

תורם את תרומותיו ומעשרותיו לדעתו. של תורם וקס''ד דמשלו על של בעל הכרי הא קא מהני ליה דשקיל טובת הנאה:

אלא. מדתורם לו שמע מינה דטובת הנאה של תורם היא:

אמרי. לעולם מהא ליכא למשמע מיניה טובת הנאה של מי דהכא לא מיירי אלא בשל בעל הכרי ולדעתו דבעל הכרי ולהכי טובת הנאה שלו ואפילו הכי לא קא מהני ליה:

באומר כל הרוצה בו'. כדאוקימנא לעיל:

Tossefoth non traduit

איתיביה תורם תרומותיו לדעתו. קס''ד השתא כדפירש לעיל משלו על של בעל הכרי קאמר וא''צ דעת ואי אמרת טובת הנאה של בעל הכרי מהני ליה בתרומה זו שוה דינר שיתן לו ישראל. הכא במאי עסקינן דאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום ומיירי דתורם משל בעל הכרי על של בעל הכרי:

תורם את תרומותיו ומעשרותיו לדעתו. של תורם וקס''ד דמשלו על של בעל הכרי הא קא מהני ליה דשקיל טובת הנאה:

אלא. מדתורם לו שמע מינה דטובת הנאה של תורם היא:

אמרי. לעולם מהא ליכא למשמע מיניה טובת הנאה של מי דהכא לא מיירי אלא בשל בעל הכרי ולדעתו דבעל הכרי ולהכי טובת הנאה שלו ואפילו הכי לא קא מהני ליה:
באומר כל הרוצה בו': כדאוקימנא לעיל:

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וּמִתְכַּפֵּר — עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. וְהַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ — טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ.

Traduction

Come and hear a resolution of Rabbi Yirmeya’s dilemma, as Rabbi Abbahu said that Rabbi Yoḥanan said: In a case where one consecrates an animal as an offering for another and it becomes blemished, only the one who consecrates the animal adds one-fifth to the cost of redeeming the animal, and the one seeking atonement through this offering does not. And since the body of the animal belongs to the one seeking atonement through the offering, only he renders a non-sacred animal, exchanged for the sacred animal, consecrated as a substitute. And in the case of one who separates teruma from his own produce for produce that is not his, the discretionary benefit is his.

Rachi non traduit

המקדיש. שפודה את הקדשו מוסיף חומש ולא אדם אחר כדכתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו (ויקרא כז):

ומתכפר עושה תמורה. המפריש קרבן לפטור חובתו של חבירו המתכפר עושה תמורה באותו קרבן דהשתא הוי דידיה ולא המפרישו דמאחר שהפריש לצורכו קנאו המתכפר:

והתורם וכו' טובת הנאה שלו. של תורם:

Tossefoth non traduit

המקדיש בהמה על מנת שיתכפר בו חבירו המקדיש מוסיף חומש דחומש תלאו הכתוב במקדיש דכתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו ומתכפר עושה תמורה ובפ''ק דתמורה (דף י.) מפרש טעמא מקרא:

והתורם משלו על של חבירו טובת הנאה שלו:

מְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא. מִקְרָא מַאי טַעְמָא לֹא יְלַמְּדֶנּוּ — מִשּׁוּם דְּקָמְהַנֵּי לֵיהּ, מִדְרָשׁ נָמֵי קָמְהַנֵּי לֵיהּ! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל הַמִּקְרָא וְאֵין נוֹטְלִין שָׂכָר עַל הַמִּדְרָשׁ. מַאי פַּסְקָא?

Traduction

§ We learned in the mishna that one teaches someone who is prohibited by vow from benefiting from him midrash, halakhot, and aggadot, but he may not teach him Bible. The Gemara asks: What is the reason that he may not teach him Bible? Is it due to the fact that the teacher benefits the one for whom benefit from him is forbidden by teaching him Bible? When he teaches him midrash he also benefits him. Shmuel said: The mishna is referring to a place where one takes payment for teaching Bible and one does not take payment for teaching midrash. By teaching him Bible, the one for whom benefit is forbidden - benefits from the fact that he does not pay. The Gemara asks: Why was the halakha stated without qualification? There is no apparent fundamental difference between Bible and midrash. Why did the mishna refer specifically to a case where payment is taken for teaching Bible?

Rachi non traduit

שנוטלין שכר על לימוד המקרא וכו'. ולהכי לא ילמדנו מקרא בחנם לזה דקמהני ליה השכר שהיה לו ליתן אבל מלמדו הלכות בחנם דלא קא מהני ליה כלל:

מאי פסקא. דבמנהגא תליא מילתא ולאו איסורא איכא אפי' למשקל שכר של המקרא תריץ לא ודאי לאו שפיר עבד דשקל כלל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source